אפיון לאתר – מה עדיף, ואיך עושים את זה.

כמעט לכל שאלה שיווקית היום יש תשובה זהה.

שים את זה באתר!

ומאוד ברור שכל עסק צריך אתר אינטרנט.

אבל איזה אתר?

ויקס או וורדפרס?

מי קהל היעד – לקוחות פרטיים או עסקיים? ואולי בכלל האתר צריך לדבר למשקיעים?

איך קולעים עם עמוד בית אחד ל 3 קהלי יעד?

ואם החברה משנה את ייעוד המוצר, צריך לבנות את האתר מחדש?

הרבה שאלות, ובסדרת המאמרים הזו ננסה לענות על כולן.

קודם כל אפיון.

הדבר הראשון שצריך לעשות לפני שמתחילים בבניית האתר הוא לאפיין אותו.

ממש כמו שלפני שהקמת את החברה, גיבשת את הרעיון של המוצר והמודל העסקי, ובדקת שיש לך אפשרות לממן את הפעילות הראשונית וייצור POC / MVP. אותו תהליך צריך לקרות גם בפיתוח האתר. מתחילים בלשאול את כל השאלות, ולגבש את כל התשובות.

אבל זה רק אתר תדמיתי, לא עדיף לבנות אותו quick and dirty?

בטח – אם הגישה היא לחתור ל launch זריז, ולהמשיך בשיפורים והידוק אח״כ – יש מתודולוגיית פיתוח שנקראת Agile והיא מתאימה בדיוק לגישה הזו. גם היא מתחילה באפיון.

לא כותבים שורת קוד לפני שהאתר מאופיין, בדיוק כפי שלא ניגשים למפעל ומתחילים ייצור לפני שיש שרטוטים.

למה?

כי תהליך הפיתוח הוא תהליך ארוך ויקר, ואתר שעובר הרבה שינויים בסוף עשוי להיות איטי יותר ויציב פחות מאתר שנבנה עפ״י דרישות מפורטות מלכתחילה. לכן התכנון צריך להיות קודם לכל.

במהלך האפיון ננסה לענות על שאלות שימוש ופעולה של האתר.

מה האתר אמור לבצע, איך הוא אמור לבצע זאת ולטעמי האישי השאלה החשובה ביותר – למי?

מיהו קהל היעד של האתר, מה המסלול שהמשתמש יחווה, איזה סיפור האתר יספר לו, על אילו צרכים האתר יענה, ואיך נניע משתמשים לפעולה?

כך למשל אתר שבו אנו יודעים מראש על קיומם של 3 קהלי יעד שונים שהמסר שלהם הוא שונה לגמרי, אנחנו נצטרך לחשוב על הדרך הנכונה לתווך מסר למכנה משותף, ולפצל את הטראפיק עפ"י קהלי יעד באמצעות 3 קריאות שונות לפעולה אשר קהלי היעד נמצאו סטטיסטית בתגובתיות מובהקת אליהם.

הצגת גרפים של גדילה וצמיחה לשווקים חדשים עבור משקיעים, הרשמת self onboarding ללקוחות פרטיים. ו- Rfq ( צור קשר לקבלת הצעת מחיר) ללקוחות עסקיים.

מתוך שיקולי ה flow והלוגיקה של האתר, מאפיין האתר גם יבחר את הפלטפורמה הנכונה ביותר לפיתוח שלו. כזו שתתאים בצורה הכי יעילה ליישום האתר, ניהול התכנים המתוכננים שלו, ובמידת האפשר – לתת מענה לאסטרטגיית הצמיחה של החברה ופיצ'רים עתידיים.

אורך חיים של אתר אינטרנט הוא בין 3 ל 5 שנים. בשנים הללו חברות יכולות להתפתח לכל מיני כיוונים, אבל בד"כ יש צפי תכנון עתידי (שפות נוספות, קהלי יעד נוספים, מוצרים נוספים, פיתוחים של פיצ'רים חדשים במוצר וכו'). כדי שלא נידרש לבנות את האתר מחדש בכל פעם שתוכנית עתידית שכזו יוצאת לפועל, כדאי לתכנן את האתר מראש לתמיכה בתכניות העתידיות הללו. תכנית אפיון מוצלחת תוכל לשרת את הלקוח במשך שנים ארוכות ולהאריך את חיי האתר.

ולפעמים בחירה שגויה של פלטפורמה, לא רק מקצרת את חיי האתר, אלא ממש מכשילה את הפרויקט לחלוטין. למשל, בשנת 2019 פנתה אלינו מעצבת אירועים שפרויקט הפיתוח שלה נכשל. היא רצתה לבצע אתר שבו היא תוכל למכור ולהשכיר ציוד לאירועים, מתוך עודפי הריהוט והאביזרים הקיימים שלה.

האתר שפותח עבורה בוצע על בסיס תבנית של מסחר אלקטרוני קלאסי, שהיא לא אחת התבניות הטובות שיצא לנו להיתקל בהן – אבל זו לא הבעיה העיקרית. כמעט בכל הפלטפורמות של מסחר אלקטרוני יש תמיכה מובנית במלאים. כלומר אם יש לי 100 פריטי מוצר במלאי, אני יכול להגדיר במערכת הניהול שאחרי מכירת 100 הפריטים הללו יש צורך להסיר את המוצר מהחנות. אבל באתר שבו אנו משכירים ציוד, הגישה צריכה להיות שונה לגמרי. כאן יש לנו מלאי זמני. בכל יום יכולים להיות לנו בין 0 ל 100 יחידות מלאי, והמכירה צריכה להתבצע על בסיס המלאי הזמין היומי המתוכנן, אשר משתנה בהתאם לתאריך ההשכרה המבוקש. התבנית שבה השתמש המפתח של האתר לא תוכננה עבור המשימה הזו, והפרויקט הסתבך במשך שנתיים עד שהלקוחה התייאשה ופנתה אלינו.

הפרויקט הזה נכשל מפני שהוא תוכנן ע"י בונה אתרים שחשב קודם כל על הנראות של האתר, ובחר בכלי עבודה שיקל על ביצוע הנראות הזו. אבל תכנון נבון יותר של הפרויקט היה מתחיל במודול ניהול המלאי התאריכי, ובונה את שאר הפיצ'רים הפונקציונליים של האתר – סביב המודול הזה.